#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם רואה עכו&quot;ם שמוכר ד&#x27; מינים או שאר מצות?"	"יקחנו במעט יותר מדמיהם ולא יזלזל בהם כדי שיביאם פעם אחרת (סמ&quot;ג, מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ריש סימן), אבל מבואר בסי&#x27; ל&quot;ט דלא יהיה הרבה יותר מדמיהם כדי שלא להרגיל אותם לגנבם, ועוד כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ריש סימן) לא בהרבה שלא ייקרו השער, אבל המחה&quot;ש ביאר הענין דלא חיישינן שישליכם לאיבוד אלא חיישינן לחילול ה&#x27; דאם יראו שישראל אינם רוצים לשלם יותר משויו לצרכי מצוה יאמרו שצרכי גופם חביבים להם יותר מצרכי מצוה והוי זלזול וגנאי למצוה (וכ&quot;כ ערוה&quot;ש סי&#x27; תרנ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגזול 1) ולא נשתנה 2) ויש שינוי רשות 3) ויש שינוי מעשה או שינוי שם?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c8346dc5a76150edf0b4383620e1cf87055e91c1.jpg"">"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר יאוש לחוד?	"יאוש כדי לא קני ועדיין לא מקרי לכם ביום ראשון ולא יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) וכמ&quot;ש למעלה, אבל במציאה קיי&quot;ל דקני ביאוש לחוד (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגזלן מת?	"היורש לא מקרי שינוי רשות (פמ&quot;ג, בכורי יעקב ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) [ונפק&quot;מ לגבי לכם ביום ראשון אבל לגבי מצוה הבאה בעבירה היורש הוי כאחרים דלא עבדי עבירה, וצ&quot;ב קצת למה כתבו הכי על האחרים דמחבר (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגזל של דבריהם [כגון גזל מחש&quot;ו]?	"השער המלך (הל&#x27; לולב פ&quot;ח ה&quot;א) ס&quot;ל דמקרי לכם דליכא חיוב השבה אבל עדיין הוי מצוה הבאה בעבירה וכמ&quot;ש ברש&quot;י פסחים (ל&quot;ה ע&quot;ב) דשייך מצוה הבאה בעבירה אפי&#x27; בעבירה דרבנן (ומובא בבכורי יעקב ס&quot;ק ה&#x27;), והשיג עליו רע&quot;א דכיון דליכא חיוב השבה לא מקרי מצוה הבאה בעבירה דלאחר שגזל נעשה שלו והוי דומה לשינוי מעשה {וא&quot;כ אין לברך עליו}"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי יקוץ הד&#x27; מינים מן הקרקע?"	"איתא בגמ&#x27; דהוא עצמו לא יקוץ אלא אדם אחר [בין עכו&quot;ם בין ישראל כדמבואר בגמ&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] דחיישינן שמא הקרקע נגזלת ולא מהני יאוש בעלים ונמצאת דלא קני עד שיקוץ ובאיסורא אתא לידיה אבל אם אדם אחר קוצצו נמצאת דהוי גזילה בידו וכשהוא נותנו לאחר קני ביאוש ושינוי רשות (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) ומותר לברך עליו [אע&quot;פ דאמרינן למעלה דהט&quot;ז וגר&quot;א ס&quot;ל דאינו יכול לברך אחר יאוש ושינוי רשות התם מיירי בודאי גזל והכא מיירי רק בספק גזל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)]. ובדיעבד, אם הוא עצמו קצצו ברשות הבעל הקרקע מותר לברך עליו דמספיקא לא חיישינן לגזולה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), אבל בלא רשות הבעלים לא מקרי לכם (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה שלא)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו?	"הברכ&quot;י הביא מספר התרומה וסמ&quot;ג ורדב&quot;ז דבזמנינו הגוים אינם גוזלים הקרקע, וכ&quot;כ הט&quot;ז (סי&#x27; תרס&quot;ד), וכ&quot;כ הבכורי יעקב דכל הקרקעות בחזקת בעליהם, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה בעצמו) חזר כדמעיקרא דמצוי הגוזלי קרקע, ומסיים דהכל תלוי לפי המקום"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל תלש האתרוג בארץ ישראל?	"כתב תשובת ר&#x27; בצלאל אשכנזי (סי&#x27; ב&#x27;) דנתמרח ע&quot;י ישראל והוי טבל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [ודוקא אם הישראל כבר שילם המעות לגוי קודם שקצצו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה בין), וש&quot;מ שישראל שעשה מירוח על פירות של נכרי דינו כמירוח נכרי (חזו&quot;א דמאי סי&#x27; י&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), וכ&quot;כ תוס&#x27; בכורות (י&quot;א ע&quot;ב), ואע&quot;פ שמבואר במנחות (ס&quot;ז ע&quot;א) דאפי&#x27; במירוח עכו&quot;ם חייב מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים כתב הגר&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; של&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;) היינו דוקא כשגדלו בקרקע של ישראל אבל אם גדלו בקרקע של עכו&quot;ם ליכא גזירה], ובאמת טבל הוי מח&#x27; ראשונים (ביה&quot;ל שם)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיבוש מלחמה?	"מבואר בגיטין (ל&quot;ח ע&quot;א) דשמיה כיבוש וקניה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרקע של חו&quot;ל?	"אע&quot;פ שרובן של גוים מ&quot;מ צריך להקפיד שאדם אחר יקוץ אותם דגזל עכו&quot;ם ג&quot;כ אסור (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ואפי&#x27; ליראים דס&quot;ל דגזל עכו&quot;ם מותר מ&quot;מ לא מקרי לכם עד שנותנו לאדם אחר (מג&quot;א לעיל סי&#x27; תרל&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, אג&quot;מ חו&quot;מ ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ב)]"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח מאריס?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דאע&quot;פ שהוא בלא ידיעת הבעל הגן מ&quot;מ מסתמא ידע ומחיל ולית ביה חשש גזל, והשיג עליו הבכורי יעקב שהדבר ידוע דמסתמא אינו מוחל דד&#x27; מינים הוו דברים חשובים ואפי&#x27; אם יהיו מוחלים כשנודע להם מ&quot;מ הוי יאוש שלא מדעת וא&quot;כ לא הוי לכם וגם הוי מצוה הבאה בעבירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אלא), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) מקיל אם האריס קוצצו"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עכו&quot;ם יכול לעשות האגד 1) תחתון של הלולב 2) עליון של הלולב?	"1) הרמ&quot;א הביא מרדכי דכשר, ודייק המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דהוא רק בדיעבד אבל לכתחילה יש לחוש לשיטת ר&quot;ת דס&quot;ל דצריך להיות מחויב בדבר, והקשה המג&quot;א הרי קיי&quot;ל לולב א&quot;צ אגד והוא רק לנוי, ותי&#x27; דאפ&quot;ה חשוב כמצוה עצמו ולפיכך לכתחילה רק ישראל יעשה האגד, ולפי&quot;ז כתב המג&quot;א לעיל (סי&#x27; י&quot;ד) דה&quot;ה אשה לא יעשה האגד לכתחילה [וה&quot;ה קטן פחות מבן י&quot;ג (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], ואע&quot;פ שמדינא ליכא חשש בדבר מ&quot;מ טוב ליזהר בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) ויש להתירו ולחזור ולאגדו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) 2) כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ד) דקשרים למעלה שאין אוגדים בהם כל המינים אין בזה קפידא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תרמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שאול?	לא מקרי לכם ואינו יוצא ביום ראשון, וה&quot;ה בשכירות או במשכון לא מקרי לכם (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ב)	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שאל אתרוג מחבירו כדי לצאת ידי חובתו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דמבואר לעיל (סי&#x27; י&quot;ד) דסתמא דעתו היתה באופן המועיל למצותו דהיינו מתנה ע&quot;מ להחזיר, וכן מצינו ברא&quot;ש (קידושין פ&quot;א סי&#x27; כ&#x27;) לגבי קידושין, וכן פסק המחבר באהב&quot;ע (סי&#x27; כ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ט) [ואפ&quot;ה לכתחילה יש לפרט דהוא מתנה ע&quot;מ להחזיר בפירוש (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) {דהמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) הביא שיטת הט&quot;ז ובית יעקב דס&quot;ל דכיון דצריך לכם לא מהני לשון שאילה אע&quot;פ שבאמת הוא מתנה ע&quot;מ להחזיר}], אבל כתב הבכורי יעקב דזהו דוקא אם ידע ההלכה שאינו יוצא בשאולה [והמחבר שכתב שאינו יוצא בשאולה מיירי כשנותן אינו יודע הדין א&quot;נ כשפירש בהדיא דהוא שאול] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) {ולפי&quot;ז לכתחילה יפרט לנשים שהוא נותן להם מתנה ע&quot;מ להחזיר, ולכל הפחות צריך ללמד להם ההלכה דביום הראשון צריך להיות לכם, אולם בדיעבד יש להקל וכמ&quot;ש הקובץ הלכות (פל&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;) דאם הנותן יודע שצריך להיות מתנה ע&quot;מ להחזיר סגי דהוי דעת אחרת מקנה, אמנם דבר זה תלוי במח&#x27; רש&quot;י ותוס&#x27; אם דעת אחרת מקנה מהני מדאורייתא, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרנ&quot;ח}"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל אתרוג של הפקר ולא נתכוון לזכות בו?	לא מקרי לכם ולא יצא ביום ראשון (כפות תמרים, בכורי יעקב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתחלף להם האתרוגים?	"הכה&quot;ח (סי&#x27; תרנ&quot;ח ס&quot;ק צ&quot;א) כתב דפשוט דלא מקרי לכם ביום ראשון, ובשאר ימים תלוי במח&#x27; אם צריך להיות שאולה המתחייב באונסין דכאן לא נתכוין לשאול ואינו חייב באונסין, אבל אם הכירו שנתחלפו כתב הפסק&quot;ת (סי&#x27; תרנ&quot;ח אות י&quot;ג) דמסתבר שהם מוחלים אהדדי כדי שיוכלו לקיים המצוה ומציין לפתחי חושן (אבידה פ&quot;ד ס&quot;ק מ&quot;ה) דכתב דלאחר זמן שמסתמא נודע לבעלים שנתחלפו סמכינן שמוחלים אהדדי, ע&quot;ש"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במודר הנאה מלולב?	"אע&quot;פ שמצות לאו ליהנות ניתנו מ&quot;מ לא מקרי לכם אלא אם ראוי ליהנות ממנו וממילא אינו יוצא ביום ראשון אלא בשאר ימים (תשובת הרשב&quot;א ח&quot;ד סי&#x27; ר&quot;ב, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ולא מהני הא דאי בעי איתשיל עלה (תשובת הרשב&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דליכא מצוה למיתשיל עלה (לבושי שרד), וחידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) אם נטלו ואח&quot;כ שאל על נדרו יוצא למפרע דהחכם עוקר נדרו מעיקרו], והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אינו) משו&quot;ע בסמוך (סעי&#x27; ה&#x27;) דמשמע דצריך להיות ראוי לכל ז&#x27; ימים ואם לאו הוי כתותי מיכתת שיעורא, ותי&#x27; דאפשר סגי אם ראוי לאדם אחר כל ז&#x27; ימים אע&quot;פ שאינו ראוי לו"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק אסר עצמו מאכילת האתרוג?	כתב הפמ&quot;ג דאינו יוצא בו דאינו ראוי לאכילה, והשיג עליו הבכורי יעקב דא&quot;צ היתר אכילה לעצמו וסגי כשראוי לאכילת אחרים וכמ&quot;ש באתרוג של תרומה אבל אם אוסר האתרוג מכל הנאה אז אסור להאכילו לאחרים וכדמבואר בפסחים (כ&quot;ב) (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) 	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר קונם לולב לנטילתו עלי?	"מבואר לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ו סעי&#x27; ה&#x27;) דאסור ליטלו אף למצוה כיון שאסור על עצמו השימוש"	סימן תרמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלולב של עיר הנדחת?	"לא יצא אפי&#x27; ביום שני דקאי לשריפה והוי ככתותי מיכתת שיעורא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ואפי&#x27; באתרוג שייך פסול זה (תוס&#x27; סוכה ל&#x27; ע&quot;א)]"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשירה 1) של ישראל 2) של עכו&quot;ם קודם ביטול 3) של עכו&quot;ם אחר ביטול?	"1) אין לה ביטול ועומד לשריפה וכתותי מיכתת שיעורא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) 2) כיון שיש לה ביטול לא אמרינן כתותי מיכתת שיעורא אבל עדיין לא מקרי לכם כיון שאסורים בהנאה ולפיכך אינו יוצא ביום ראשון אלא בשאר ימים, ואפ&quot;ה אינו לכתחילה דעדיין הוא מאוס (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ובכל אופן צריך ליזהר שלא לזכות בו דאז נעשה של ישראל ואין לה ביטול עולמית ואינו יוצא בה אפי&#x27; בשאר ימים (רמ&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ו) דיש שיטת ר&quot;ת דס&quot;ל דקודם ביטול לא יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 3) לכו&quot;ע יוצא בה אפי&#x27; ביום ראשון (רמ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) [ולפי הר&quot;ן אינו מאוס, אבל לפי רש&quot;י עדיין מאוס הוא (ב&quot;י), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) חושש לרש&quot;י, וכן מבואר ברמ&quot;א דכתב דיוצא בדיעבד]"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין נטעו האילן ואח&quot;כ עבדו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דה&quot;נ פירותיו אסורים, וביאר הלבושי שרד דהיינו הפירות הגדלים אח&quot;כ אבל מה שהיו על האילן בשעה שנעבדה מדינא מותרים להדיוט וכשרים אבל עדיין מאוסים הם [ודלא כמחה&quot;ש דס&quot;ל דאפי&#x27; פירות אלו אסורים מדינא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ שם)"	סימן תרמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באילנות הגדלים בבתי הכומרים של הע&quot;ז?	"המחבר הביא ארחות חיים דמותר ליטול מהם לולב ושאר מינים [כל זמן שאין עובדין האילן (רמ&quot;א)], והקשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) משו&quot;ע יו&quot;ד (סי&#x27; קמ&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) דאמרינן אסור ליקח מאילנות אלו בשכר אפי&#x27; אם השכר אינו הולך להע&quot;ז אלא להכהנים [והט&quot;ז מחמיר אפי&#x27; בהחזקת טובא בעלמא (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)], ותי&#x27; המ&quot;ב דאפשר דהתם מיירי כשנדבו מתחילה הגינה לשם ע&quot;ז משא&quot;כ הכא מיירי בסתם גינה העומד בבתיהם, ועוד הביא דלפי הרמ&quot;א שם מצי למימר דמיירי בגינה שעומדת חוץ לחצר הע&quot;ז דס&quot;ל דאז מותר אם המעות הולכים לכהנים ולא לע&quot;ז גופא [ואין לתרץ דהכא מיירי שאם ישראל לא יקנו אחרים יקנו דזהו דוקא באתרוגים והדסים אבל גוים אינם קונים לולבים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], ואם המעות הולכים לסתם גוים מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קמ&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר אפי&#x27; בשכר"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מיו&quot;ד (סי&#x27; קמ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ג) באילני סרק דהוו נוי ע&quot;ז?"	"כן הקשה השער המלך (הל&#x27; לולב), והביה&quot;ל (ד&quot;ה גנות) תי&#x27; דהכא מיירי כשנטעוהו לצורך עצמן ולא לשם ע&quot;ז, וכן מבואר בלבוש ונהר שלום, ועוד תי&#x27; הביה&quot;ל דהכא מיירי כשעכו&quot;ם קצצו והוי ביטול [אלא דלכתחילה יש להחמיר לגבוה ועל זה סמכינן דלצורך עצמן נטעוהו] משא&quot;כ ביו&quot;ד מיירי מעיקר הדין דהוי נוי ע&quot;ז ואסור אם הישראל קצצו"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להחמיר שלא להשתמש במינים אלו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מספר חסידים (סי&#x27; תל&quot;ח) דלכתחילה יקח אחרים אע&quot;פ שאינם יפים כאלו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דזהו דוקא כשעומדים בחצר הע&quot;ז אבל כשעומדים בחוץ מותר לכתחילה, אמנם כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה למצוה) דשייך חילוק זה של הפמ&quot;ג רק לפי החילוק דהכא מיירי כשלא נדבו הגינה לשם ע&quot;ז אבל לפי החילוק של הרמ&quot;א דהכא מיירי כשעומדים בחוץ א&quot;כ בזה אנו דנין ועל זה כתב הספר חסידים דאינו לכתחילה [וזהו דוקא כשנדבו לשם ע&quot;ז], ועל כן העלה הביה&quot;ל דאם לא נדבו הגינה לשם ע&quot;ז וגם עומדים חוץ לחצר ע&quot;ז אין להקפיד על זה כלל {ופשוט דכל זה דוקא כשמעות הולכים רק לכהנים ולא לע&quot;ז גופא}"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עבדו האילן, מה הדין בפירות 1) שכבר גדלו על האילן 2) שגדלו אח&quot;כ?	"1) מותרים להדיוט ואסורים לכתחילה דמאיס (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק י&quot;ט) 2) מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קמ&quot;ה) דאסורים אף להדיוט, אבל כתב הפמ&quot;ג בדעת הט&quot;ז דאם קצץ העכו&quot;ם הוי ביטול ומותר אף לגבוה ולא מקרי מאוס דנשתנה שינוי גדול (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תרמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגזול בשאר ימים?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל דהוא מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; אי פסלינן אותו מפני מצוה הבאה בעבירה, והרמב&quot;ם מקיל והרא&quot;ש מחמיר, והרמ&quot;א מחמיר [ובדעת המחבר הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) סתירה דכאן הביא הרמב&quot;ם דכשר אבל לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) הביא הארחות חיים דמקיל רק לאחרים ולא להגזלן עצמו, ותי&#x27; המג&quot;א דמעיקר הדין ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דכשר אבל לעיל מיירי לכתחילה דיש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) {וכן מסתבר דהרי אפי&#x27; הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהגזלן אינו יכול לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)}, והמטה יהודה השיג על תירוצו של המג&quot;א דהמחבר לעיל (סעי&#x27; א&#x27;) נקט לשון פסול, אלא תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה מפני) דהמחבר באמת ס&quot;ל כהרא&quot;ש דפסול והא דהביא כאן שיטת הרמב&quot;ם היינו לגבי שאר מומים ואגב שיטפא הביאו אף לגבי גנב וגזלן. להלכה, אם גזלן נטלו צריך לחזור וליטלו אבל משום ספק ברכות אינו חוזר ומברך (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח) [ואין לומר דסעי&#x27; א&#x27; קאי רק לפי הארחות חיים והמחבר לא סבירא כוותיה דכבר תי&#x27; השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק ה&#x27;) דהמחבר רק הביא הארחות חיים להקל ולא להחמיר] "	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול לולבו של חבירו שלא ברשות 1) בשאר ימים 2) ביום ראשון?	"1) הרמ&quot;א הביא תרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&#x27;) דס&quot;ל דיוצא דאמרינן ניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה והוי כשאול [ואפי&#x27; אשה מותרת ליקח (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ו), ומותר ליטול אפי&#x27; מקטן שאין בו דעת (אג&quot;מ שם סי&#x27; ק&quot;ז), וע&quot;ע בחזו&quot;א (נשים סי&#x27; ע&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ח) דמחמיר בקטן שלא הגיע לפעוטות], ומיהו כתב הפמ&quot;ג דמותר ליטלו פעם אחת דאז ליכא חשש קלקול אבל אסור ליטלו לכל ז&#x27; ימי החג, וה&quot;ה דאסור ליתנו לחבירו דאולי הבעל מקפיד על זה [ודוקא כשנתנו לו בפירוש מתנה ע&quot;מ להחזיר מותר ליתנו לחבירו אם בסוף יתקיים התנאי דהוי כשלו לכל דבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)] {וצ&quot;ב, מהו העצה אם הרבה אנשים צריכים ליטול לולב, דלפי הפמ&quot;ג אסור ליתנו מחבירו לחבירו אלא כל אחד צריך להניחו במקומו ואח&quot;כ בא חבירו ונוטלו ומניחו, וא&quot;כ מאי נפק&quot;מ אם נותנו לחבירו או לא}, ומ&quot;מ אם הבעל שם צריך לשאול ממנו שאין אנו סומכים על החזקה במקום שיכול לבררו בקל, ועוד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאסור ליקח הלולב מביתו לביהכ&quot;נ או איפכא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) 2) מבואר מתרוה&quot;ד דרק בשאר ימים מותר אבל ביום ראשון אסור דלא אמרינן ניחא ליה לאיניש לעשות מתנה ע&quot;מ להחזיר (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט) {וצ&quot;ב מאי אכפית ליה אם הוא שאלה או מתנה ע&quot;מ להחזיר}, ותמה הט&quot;ז (סי&#x27; י&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;) מאי שנא מציצית דאמרינן דמותר לברך עליו דמסתמא ניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה והתם נמי בעינן לכם, וצ&quot;ע, ולמעשה כתב המ&quot;ב (סי&#x27; י&quot;ד) דאפי&#x27; בציצית עדיף טפי לכוין שלא לקנותו ולא יברך עליו"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחסר בשאר ימים?	"כתבו תוס&#x27; והרא&quot;ש כיון דבגבולין רק יום ראשון דאורייתא ושאר ימים אינו אלא זכר למקדש לא החמירו בשאר ימים אלא בעיקר הלקיחה וכן בהדר משום הידור מצוה אבל בפסול חסר ושאול לא החמירו בשאר ימים, וכן פסק הרמ&quot;א"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסול הדר בשאר ימים?	הרמב&quot;ם מקיל כחסר, והרא&quot;ש מחמיר, והרמ&quot;א סותם להחמיר דפסול יבש ומנומר שייך כל שבעת ימים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניטל הפיטם או עוקץ בשאר ימים?	"רבינו אברהם מפראג ס&quot;ל דפסול אפי&#x27; בשאר ימים, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) חולק עליו דהוי רק פסול חסר וליום ראשון, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא ממגיד משנה דאם ניטל הפיטם פסול בשאר ימים משום הדר {אבל אין זה פשט בר&quot;א מפראג דהוא ס&quot;ל דאפי&#x27; בעוקץ פסול ודוחק לומר דזהו נמי משום הדר}, והמג&quot;א חושש להמגיד משנה, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דיש להחמיר כהמג&quot;א אבל אם א&quot;א באחר יש לסמוך על המקילין דאינו פסול הדר ובצירוף שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; פסול הדר אינו אלא ביום ראשון {ועוד יש שיטת רבינו יצחק הלוי דלית ליה פסול פיטם כלל}, ולגבי הברכה יש מפקפקים אבל בעוד צירוף [כגון אם נשאר מעט מהפיטם] בודאי יכול לברך בשאר ימים, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) מקיל לגמרי בניטל הפיטם בשאר ימים "	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקבוהו עכברים?	"לל&quot;ק רב חילק בין עכברים דמאיסי לר&#x27; חנינא דאכל מיניה דאינו מאוס, ולל&quot;ב רב ס&quot;ל דשניהם מקרי הדר. להלכה, הרי&quot;ף רמב&quot;ם ורא&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; נקבוהו עכברים הוי הדר, ובה&quot;ג ורב נטרונאי גאון מחמירים דהוי מאוס. הרמ&quot;א פסק דלא יטול האתרוג עד שיסיר ניקור העכברים, ויש מח&#x27; אחרונים בכוונתו, המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) ביאר דס&quot;ל כרוב ראשונים דכשר אלא דס&quot;ל דלכתחילה יש להסר הניקור עכברים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ולפי&quot;ז בדיעבד אם לא הסר יצא, אבל הגר&quot;א וא&quot;ר ביארו דהרמ&quot;א ס&quot;ל כבה&quot;ג אלא דס&quot;ל דמהני להסר הניקור [משא&quot;כ יבש ומנומר ס&quot;ל להרמ&quot;א דלא מהני להסירה הואיל ובא מכח הפסול {וצ&quot;ל דניקור עכברים שאני דהוי פסול מבחוץ}], ולפי&quot;ז אם לא הסר הניקור לא יצא, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ד) אם נטלו ולא הסר הניקור צריך לחזור וליטלו אבל אין לברך עליו מספק, ויש עוד שיטת הט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) דחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל כהבה&quot;ג וגם לא מהני להסר הניקור דה&quot;נ בא מכח הפסול, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ה) דשאר האחרונים חולקים עליו ולא חיישינן ליה"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקבוהו תולעים?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק ע&#x27;) מסתפק בזה ומצדד דנכון להסר הניקור"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהדסים וערבות?	"השפת אמת (סוכה ל&quot;ו) מצדד דדוקא באתרוג שעומד לאכילה שייך המיאוס של עכברים, וכ&quot;כ בית דוד (או&quot;ח סי&#x27; תמ&quot;ז) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להסר פסול יבש או מנומר?	"הרמ&quot;א כתב דלא מהני להסירה הואיל ובא מכח פסול [וכגון שהיה כשיעור פסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)], אכן כתב הגר&quot;א דמשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ד) משמע שחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דיכול להסר הפסול ולהכשיר האתרוג דהרי ס&quot;ל דיכול לקלוף חזזית, והכריע המאמר מרדכי להקל כשמסיר היבשות או המנומר בצירוף שיטת הרמב&quot;ם דמקיל בשאר ימים אפי&#x27; אם לא הסיר אותה, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) דבמקום הדחק בודאי יש לסמוך על זה, אמנם הבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;ה) מיישב דאפי&#x27; המחבר מודה דאסור להסיר פסול אלא דס&quot;ל דאם יכול לקלף החזזית באופן דאינו חסר כלל כשר לכו&quot;ע ורק אם מחסר האתרוג נפסול מחמת הסברא דבא מכח הפסול (פסק&quot;ת אות ה&#x27;), אבל למעשה יש לחוש לשיטת הרמ&quot;א לפי המ&quot;ב דבא מכח פסול ולפיכך כתב ספר עוז בהדר (פ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27; והע&#x27; ט&#x27;) יש ליזהר שלא להוריד נקודות שחורות ע&quot;י חוד הקיסם דיש בו חשש בא מכח פסול אבל מותר להורידם במטלית רטובה דזה ודאי לכלוך בעלמא, ואפי&#x27; אם הוא דבוק להקליפה יש להקל אבל צריך ליזהר שלא לגרד חלק מהקליפה דאז איכא למיחש שבא מכח פסול"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לאכול ממנו ביום שני הרי האתרוג הוקצה למצותו?	"אם אינו מתנה כלל מיד בבין השמשות של לילה ראשונה הוקצה לכל ימי החג (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו), ואם התנה מבעוד יום יכול להתנות שאינו בודל כל בין השמשות של ליל שני [אבל לא מהני להתנות שאינו בודל בליל ראשון דהרי בהכרח הוקצה כל יום ראשון דחסר כל שהו פסול ביום ראשון, וסגי לומר סתם שאינו בודל בין השמשות דליל שני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)], אבל לא מהני להתנות שאינו בודל ביום שני דכבר נאסרה בין השמשות דליל שני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) [והרמ&quot;א כתב דאין אנו בקיאים בתנאי, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א), וע&quot;ע במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרל&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ג) דהביא האחרונים שמפקפקים ברמ&quot;א]"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפריש אתרוג מתחילה רק ליום שני?	המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) ס&quot;ל בדעת הרא&quot;ש דא&quot;צ להתנות כלל אלא סגי להשאיר כשיעור הראוי לאתרוג דרק שיעור זה הוקצה למצותו, אכן הריטב&quot;א וגר&quot;א ועוד פוסקים [כגון אלו דמחמירים דכל עצי הסוכה הוקצה למצותו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט)] ס&quot;ל דבלא תנאי הוקצה כל האתרוג ואינו מותר אלא בתנאי (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול מהאתרוג קודם שמקיים מצותו באותו יום?	"כתבו תוס&#x27; דאוכל בו היום ונפיק ביה למחר דאסור לאכול קודם שמקיים מצותו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) {משמע דאפי&#x27; פירות אסורים קודם שמקיים מצות לולב, עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרנ&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;}"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשייר מהאתרוג?	"כתב הטור דצריך לשייר כשיעור אתרוג [דהיינו כביצה] {ואע&quot;פ שהוא שיעור בגמר פרי מ&quot;מ צריך שיעור כביצה}, והוסיף הר&quot;ן דגם צריך לשייר רוב האתרוג דאם חסר רוב האתרוג תו לא מקרי אתרוג, אבל התרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ב) חולק עליו וס&quot;ל דאפי&#x27; אם נשאר רק מיעוטו כשר (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) {ולכאורה מהדס מצראה ראינו כתרוה&quot;ד שיש בו ז&#x27; עלין ונפלו ד&#x27; מהן (סי&#x27; תרמ&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;), ויש לחלק רק עלין נפלו ולא חסרו מגוף ההדס}"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסול עבודה זרה?	"בשל ישראל שאין בו ביטול אמרינן כתותי מיכתת שיעורא והוי כפחות מכשיעור ופסול כל הימים אפי&#x27; להרמב&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד וס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שאינו ראוי לאכילה?	"כתב המחבר דצריך להיות ראוי לאכילה כל שבעה והוא לעיכובא, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דלא מהני מה שהוא מותר בהנאה דהרי האתרוג עומד לאכילה וצריך להיות ראוי לאכילה כדי שיהיה נחשב לכם ופסול כל שבעה דהוי פסול הגוף [משא&quot;כ לולב מקרי לכם אפי&#x27; כשהוא אסור בהנאה, ולפיכך איצטריך הטעם דכתותי מכתת שיעורא בלולב של ע&quot;ז] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), אכן תוס&#x27; סברי דמהני כשהוא מותר בהנאה לצאת ביו&quot;ט שני (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג של ערלה 1) בארץ ישראל 2) בחו&quot;ל?	"1) פסול (גמ&#x27; סוכה ל&quot;ד ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) [ואפי&#x27; תוס&#x27; מודו לזה דפסול כל שבעה משום כתותי מכתת שיעורא, דלא כמג&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)] 2) השלטי גיבורים מקיל דיכול להאכילו לאחרים, אבל לפי השו&quot;ע (יו&quot;ד סי&#x27; רצ&quot;ד) דמחמיר שלא להאכילו לאחרים יהא פסול, והכריע המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דכיון דפשטות הגמ&#x27; משמע דמותר להאכילו לאחרים יש להקל לענין אתרוג, וכן סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) להקל אפי&#x27; ביום ראשון"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג של תרומה טמאה?	עומד לשריפה ואינו יוצא בה כל שבעה משום כתותי מכתת שיעורא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג של 1) דמאי 2) טבל?	"1) כשר מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה) 2) הר&quot;ן הביא מח&#x27; אי אמרינן מגו דאי בעי היה מפריש ממקום אחר עליו [והא דתנן דמאי היינו בתרומה טמאה של דמאי דלפי ב&quot;ה אמרינן מגו דאי בעי מפקיר נכסיה ומותר לאוכלה], והרמב&quot;ם מחמיר, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ה) דיטלו בלא ברכה"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוגים שלנו לענין טבל?	"הגרח&quot;ק (דרך אמונה תרומות פ&quot;ב ה&quot;ב ביה&quot;ל ד&quot;ה זרען) מעורר דאתרוגים שלנו עומדים למצוה ולא לאכילה והוי כמשמר לעצים שפטור ממעשר, אבל העלה דכיון שהרבה אוכלים אתרוגיהם אחר החג הוי ג&quot;כ לאכילה ולפיכך נוהגין להפריש מעשרות בברכה. ולגבי מעשר ראשון, כתב הדרך אמונה (פ&quot;ו ה&quot;ב) בשם החזו&quot;א דאפי&#x27; אם בעלמא אין נותנים המעשר ראשון ללוי משום המוציא מחבירו עליו הראיה מ&quot;מ באתרוגים יש ליזהר ליתנם ללוי שהחלק הנשאר בידו לא מקרי לכם [ולגבי הלוי עצמו אם יכול לצאת בו יש סתירה בשמועות מחזו&quot;א] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שנבלע בליעת איסור?	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא משלטי גיבורים דפסול [וליתא בשלטי גיבורים בפנינו], והשיג עליו המג&quot;א דזהו דבר מבחוץ אלא פסק המג&quot;א דמותר בשאר ימים, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) [ותמה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) תיפוק ליה דפסול משום מבושל, ותי&#x27; הבכורי יעקב דהכא מיירי כשנבלע במקצתו והפסול דמבושל הוא דוקא אם רובו נתבשלה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)], ובשעת הדחק יש להקל אפי&#x27; ביום ראשון דהעיקר כהמג&quot;א (רע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח) {ולכאורה ש&quot;מ דאם נפלה למים רותחין אפי&#x27; לרגע מקרי מבושל, וע&quot;ע מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ו) בשם הכפות תמרים}"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שביעית לגבי 1) האתרוג 2) הלולב 3) הדסים 4) ערבות?	"1) אין להוציא פירות שביעית לחו&quot;ל אלא אם יש שם אדם שאין לו אתרוג [ובתנאי שיאכלנו אחר החג ע&quot;י טיגון או בישול לפני זמן הביעור], וצריך לנהוג בו קדושת שביעית ולא יפסידו בידים, וגם יש איסור סחורה ויקנה בהבלעה או ע&quot;י אוצר ב&quot;ד שמשלם רק לשכר טרחא (פסק&quot;ת אות ט&#x27;) 2) איתא בגמ&#x27; דיש בו קדושת שביעית דראוי לטאטא בו את הבית אבל כתב החזו&quot;א דבזה&quot;ז שאין משתמשין בו ליכא קדושת שביעית והוא החמיר על עצמו, ואפי&#x27; להמחמירים מותר להשתמש בהעלים לעשות טבעות שאין זה מונע השימוש לטאטא הבית, וכן מותר להניחו לסכך לסוכה, אבל לא ישרוף אותו עם החמץ אלא אם נתייבש לגמרי (דרך אמונה פ&quot;ז הי&quot;ט, פסק&quot;ת שם), אכן ספר עוז בהדר (שער השביעית ס&quot;ס א&#x27;) תמה על חומרת החזו&quot;א דהרי אזלינן בתר המקום והזמן ואין אנו משתמשים בלולב לטאטא וא&quot;כ ליכא למיחש כלל, וכן נקטו המנח&quot;ש ושבט הלוי ושאר גדולים 3) אם עומד לריח יש בו קדושת שביעית אבל בזה&quot;ז אינו עומד לריח אלא למצוה או לנוי וליכא קדושת שביעית ואפ&quot;ה החזו&quot;א החמיר על עצמו (דרך אמונה שם), ובספר עוז בהדר (שער השביעית ס&quot;ס ב&#x27;) העלה דאינו דבר ברור ויש מקום להחמיר 4) לכו&quot;ע ליכא קדושת שביעית (עי&#x27; מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;א אות כ&quot;ג ותניינא סי&#x27; קי&quot;ח, שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;א, מנח&quot;י ח&quot;ו סי&#x27; ק&quot;ל אות ג&#x27;)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באתרוג שאינו ראוי לאכילה 1) מחמת ריסוס 2) מפני שהיה תחת המטה?	"1) הוי דבר מבחוץ וגם לאחר זמן יהיה ראוי לאכילה וכשר (קובץ הלכות פכ&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;) 2) להלכה קיי&quot;ל דבאמת ראוי לאכילה וא&quot;כ כשר למצוה (עין יצחק או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ד, קובץ הלכות פכ&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באינו מינו?	לכו&quot;ע פסול כל שבעה כגון הדס שוטה, צפצפה, אתרוג מורכב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחזזית?	"הוא פסול הדר, עי&#x27; בסמוך"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההכרעה לגבי הפסול הדר בשאר ימים?	"הט&quot;ז וא&quot;ר מקילין כהרמב&quot;ם ומחבר אפי&#x27; שלא בשעת הדחק, אבל הגר&quot;ז וחיי&quot;א אינם מקילין אלא בשעת הדחק דהמג&quot;א לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ה וסי&#x27; תרמ&quot;ו) מחמיר כהרא&quot;ש ורמ&quot;א, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) דבשעת הדחק יש להקל, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל בחזזית לברך בצירוף השיטות דפסול משום חסר [דיש צד בב&quot;י לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ח סעי&#x27; ט&#x27;) דהירושלמי ס&quot;ל דחזזית פסול חסר], אבל משאר אחרונים משמע דיש להקל אפי&#x27; בשאר פסולים אבל ביבש יש מחמירים מפני טעמו של הירושלמי דלא המתים יהללו קה, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ג) מסיים וצ&quot;ע"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שני?	"הרא&quot;ש וטור מחמירים כיו&quot;ט ראשון, והרמב&quot;ם מקיל כשאר ימים, והר&quot;ן הכריע שיטול בלא ברכה, וכן פסק המחבר, ותמה רע&quot;א בשם שו&quot;ת פנ&quot;י (או&quot;ח סי&#x27; ג&#x27;) הרי אפי&#x27; ביו&quot;ט ראשון נוטלין בלא ברכה בדליכא אחר, ותי&#x27; דביו&quot;ט ראשון נוטלו בדליכא אחר כלל והכא אמרינן שנוטלו וא&quot;צ לטרוח ליטול אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;), אבל אם יש לולב לחבירו יטלו ממנו ברשות במתנה ע&quot;מ להחזיר כדי לברך עליו ואח&quot;כ יטול לולב שלו להלל ולנענועים (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז וסעי&#x27; כ&#x27;) דמקיל לגמרי ביו&quot;ט שני {וש&quot;מ דיש ענין לנענע לולב פסול, וכן מצינו במ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ב וס&quot;ק נ&quot;ט)}"	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאול ביו&quot;ט שני?	ה&quot;נ אין לברך עליו, והעולם אין נזהרין בזה (בכורי יעקב, ביה&quot;ל ד&quot;ה פסולי) [ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל יש להקל]	סימן תרמט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת הדחק וליכא מינים כשרים?	"הרא&quot;ש ס&quot;ל דמותר לברך על פסולים דמסרן הכתוב לחכמים והם אמרו שלא בשעת הדחק אפי&#x27; בדיעבד לא יצא אבל בשעת הדחק דא&quot;א בענין אחר הכשירום, אבל הראב&quot;ד ס&quot;ל דמדאורייתא לא יצא בפסולים ואינו יכול לברך עליהם ומ&quot;מ יש ענין ליטלם כדי שלא תשתכח תורת לולב ואתרוג, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דיכול לברך על לולב יבש דוקא [דבלולב מתקיים ביה הדר קצת מפני צורתו אף כשהוא יבש ולא בשאר מינים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב) ופסול זה הוזכר בגמ&#x27; בפירוש (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב)], והמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא משאת בנימין דבשעת הדחק כל המינים כשרים בכל הפסולים, וכ&quot;כ המגיד משנה בשם בגאונים. להלכה, המחבר פסק כהראב&quot;ד דיטלו אפי&#x27; ביום ראשון אבל לא יברך על שום פסול, והרמ&quot;א הביא הרמב&quot;ם דיכול לברך על לולב יבש, ועוד הביא הגהות מיימוניות דמקיל ג&quot;כ בהדס יבש [וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז) דג&quot;כ אינו מצוי לחין אבל ערבות דמצויין לחין לא, וכן אתרוג אינו כשר ביבש דכתיב בהדיא פרי עץ הדר, ומהגר&quot;א משמע דבמקום שאין מצוין לחין בערבות נמי יש להקל ביבש], והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ח) הביא הכרעת הפוסקים כהמשאת בנימין דיכול לברך על כל הפסולים ובכל המינים, וביאר החכם צבי (סי&#x27; ט&#x27;) דזהו שיטת רוב ראשונים, אמנם השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ג) מצדד דבמדינתינו אין נוהגין להקל אלא ביבש דאין מצוי לחין ולא בשאר פסולין, ומסיים וצ&quot;ע [ועל כן המ&quot;ב סותם להקל רק ביבשות ולא בשאר פסולים {ודלא כמ&quot;ב עו&quot;ה דכתב דהמ&quot;ב כתב יבשות וה&quot;ה שאר פסולים}], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) אינו מקיל באתרוג וערבה יבשה"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שעת הדחק?	בדליכא כשרים בעיר אבל אם יש מין כשר לחבירו צריך לטרוח ולברך עליו אבל יכול לעשות הנענועים בשלו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) דדוקא באחרים לחים אמרינן בסמוך דנוהגין לברך על היבשים, הא בשאר פסולים צריך לטרוח לברך על הכשר (בכורי יעקב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז)	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ג&quot;כ לחין?	"הרמ&quot;א הביא מאגור דס&quot;ל דאפ&quot;ה יכול לברך על היבש, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) בשם המשאת בנימין דמיירי כשאינם לחין גמורים וגם אינם יבשים גמורים וא&quot;כ הוו כמעט דומין זה לזה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) {וכתב המ&quot;ב דהיינו כשאינו נפרך בציפורן, ונראה לפרש ע&quot;פ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ה) דאם לא כלה הירקות שבו נחשב כלחין לגמרי אבל אם כלה הירקות אבל לא נפרך בציפורן זהו מח&#x27; מחבר ורמ&quot;א שם ולכתחילה יטול לולב אחר אם נמצא בעיר}, ונמצאת יש ד&#x27; חילוקים - א&#x27; רק יבשים בעיר יברך על יבשים, ב&#x27; יש יבשים ולחים צריך לברך על הלחים ואינו יוצא אם בירך על היבשים, ג&#x27; אם אינם יבשים גמורים וגם אינם לחים גמורים יברך על שלו, ד&#x27; יש לו יבשים שאינם גמורים ויש לאחרים לחים גמורים לכתחילה יברך על הלחים אבל בדיעבד אם נטל היבשים יטול הלחים בלא ברכה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח)"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסול שאינו מינו?	"פסולים אפי&#x27; בשעת הדחק, ודלא כאלו שמברכין על הדס שוטה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך בענין גזול דבאמת יש בזה מח&#x27; אבל המ&quot;ב סותם כאן להחמיר"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסול גזול בשעת הדחק?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) דפסול אפי&#x27; בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), אכן כתב הבכורי יעקב דביו&quot;ט שני ובשאר ימים הרמב&quot;ם ס&quot;ל דגזול כשר וא&quot;כ ראוי ליטלו בלא ברכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט) {ופשוט דמיירי בגזול כבר אבל אינו מותר לגוזלו כדי לצאת בשאר ימים}, והמג&quot;א בסוף הסימן רצה לפרש שהרמ&quot;א מקיל, ובאמת המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) הביא מח&#x27; בענין זה לגבי אתרוג מורכב"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין לו כל ד&#x27; מינים?"	"אסור ליטול מין אחר דלמא אתי למסרך (ב&quot;י) אלא יטול הב&#x27; וג&#x27; מינים שיש לו בלא ברכה ויעשה בהם כל הנענועים, וכן הש&quot;ץ, ובזה לא חיישינן דלמא אתי למסרך דהכל יודעים שצריך ד&#x27; מינים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג), וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;א) דהביא מח&#x27; בזה"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעת הדחק האם מותר לחתוך האתרוג ולחלקו לכמה עיירות?	"כתב התרוה&quot;ד (סי&#x27; נ&quot;ב) דהא דאמרינן דיש להקל ביום ראשון בשעת הדחק אפי&#x27; בחסר היינו דוקא אם נחסר מאליו ולא לחתוך בו בכוונה, ועוד אפי&#x27; ביום שני אין להקל בחסר אלא כשיורי מצוה וגרדומי ציצית אבל לא יחתוך מהאתרוג לכתחילה (רמ&quot;א), ומכאן דייק הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ו&#x27;) דהתרוה&quot;ד ס&quot;ל דא&quot;צ רובו של האתרוג אלא סגי בשיעור כביצה, ודלא כהר&quot;ן (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז), וכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק טו.) בשם בית אפרים (סי&#x27; נ&quot;ט) דלפי הסברא שני דתרוה&quot;ד נמצאת דאינו יוצא באתרוג חסר אלא אם בירך עליו ביום ראשון ודוקא אם חתכו בכוונה אבל אם נעשה חסר מאליו כשר בכל אופן. להלכה, הרמ&quot;א עצמו אינו מקיל בחסר ביום ראשון אפי&#x27; בשעת הדחק [דס&quot;ל כהרמב&quot;ם והגהות מיימוניות דמקילין רק ביבש], ואפי&#x27; בשאר ימים אינו מקיל אלא אם נשאר רובו ועיקר האתרוג וכדעת הר&quot;ן {ואפי&#x27; לדידן דקיי&quot;ל כהמשאת בנימין דמקיל בשאר פסולים מ&quot;מ כבר כתבנו שהמ&quot;ב ושעה&quot;צ מקיל רק ביבש בשאר מינים ולא בשאר פסולים}"	סימן תרמט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש ברמ&quot;א דיכול ליטול כל פסולים בלא ברכה?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ח) דס&quot;ל אפי&#x27; אינם מינם כגון צפצפה והדס שוטה מותר [ודלא כמ&quot;ש המג&quot;א למעלה דיש חשש אתי למסרך], ועי&#x27; במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרמ&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) דהביא מח&#x27; בענין זה&lt;br&gt;2) הבכורי יעקב תי&#x27; שבא לחדש דאם יש לחבירו מין כשר אלא שנוטלו עכשיו להלל ומבטיחו שאח&quot;כ יתנו לו מקרי שיש לו מין כשר ויכול ליטול שלו הפסול בלא ברכה ולומר עליו הלל ואח&quot;כ יטול של חבירו ומברך עליו ולא אמרינן דכבר יצא בפסול דידיה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט), אבל פשוט דאם שלו הוא רק ספק פסול לא יטלו תחילה דאם נוטלו תו לא מצי לברך על של חבירו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח)&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ה) תי&#x27; דקמ&quot;ל דאתרוג וערבה יבשה מותר ליטול בלא ברכה"	סימן תרמט סעיף ו		
